¹ השווה ריב״ג, אללמע, עמ׳ 49, שו׳ 4 (הרקמה, עמ׳ סב, ש׳ 6), בפרק על ״ביאור רוב עניני אותיות התוספת״ (והעיר רצהבי [משמעויות, עמ׳ 421], כי ריב״ג הסתמך על שיטת רס״ג בעניין זה). לעומתו, רד״ק נקט מקרא קצר: ״אשר למלך נשען על ידו – דרך קצרה, ופירוש: השליש אשר למלך, שהיה נשען על ידו״.

² השווה ריב״ג, אלאצול, ׳נפל׳, עמ׳ 443, שו׳ 28 (השורשים, עמ׳ 311).

³ כך רס״ג שתרגם בדרך-כלל ״נשף״: גלס (= סוף הלילה). למשל ביש׳ נט, י. באופן דומה תרגם ביש׳ כא, ד; איוב ג, ט: סחר (= שחר), אם כי ביש׳ ה, יא: מסא (= ערב); אלפאסי, ׳נשף׳, ב, עמ׳ 293, שו׳ 23: גלס וט׳למה פמנה מא יקתצ׳י ט׳למה אלסחר (= אפלה וחושך ומהם גזור מה שהוראתו חשכת השחר); מנחם, ׳שף׳, עמ׳ *366: ״ענין אשמורה המה״; ריב״ג, אלאצול, ׳נשף׳, עמ׳ 464, שו׳ 18-5 (השורשים, עמ׳ 326); רד״ק, השורשים, עמ׳ תס: ״ודעת רבותינו ז״ל (ברכות ג, ע״ב), כי גם כן יקרא נשף תחלת הלילה כשמתחיל החשך, ותחלת היום כשסר החשך״.

⁴ בדומה למנחם, ׳כן׳, עמ׳ *216: ״כן בנות צלפחד דברות [...] לא כן אנחנו עושים [...] ענין קושט ויושר המה״. לעומתו, אלפאסי, ׳כן׳, עמ׳ 112, הזכיר את ״כן בנות צלפחד דברות״ בהוראת ״כך״: כד׳י הו כמא קאלו (= כך הוא כפי שאמרו), ואחר כך ציין את המובן ״נכון״ בהזכירו פסוקים אחרים; רד״ק: ״לא כן – לא טוב״.

⁵ ראה רד״ק: ״שוער – דרך כלל״.

⁶ השווה ריב״ג, אללמע, עמ׳ 190, שו׳ 15 (הרקמה, עמ׳ ריב, ש׳ 5), בעניין השמטת כינוי רבים בפועל המקדים את השם. וכן אללמע, עמ׳ 319, שו׳ 2 (הרקמה, עמ׳ שלד, שו׳ 19), בעניין ״הנאמר בלשון יחיד והחפץ בו בלשון רבים וההיפך״. לעומתו, רד״ק: ״ויקרא השוערים – שוער העיר קרא אל שוערי בית המלך״.

⁷ השווה ריב״ג, אלאצול, ׳בזז׳, עמ׳ 88, שו׳ 1 (השורשים, עמ׳ 60); רד״ק, השורשים, עמ׳ עד: ״ענין שלל״.

⁸ השווה ריב״ג, אלאצול, ׳רמס׳, עמ׳ 681, שו׳ 17 (השורשים, עמ׳ 481); רד״ק, השורשים, עמ׳ תשט.